1והנה וכו׳ בכבודי וכו׳ ק׳ דמאי ראיה היא זו לידע שהוא יוסף לפי שהיו רואים בכבודו ומתוך הל׳ משמע להדיא שלראיה היה א״ל כך וע״ק מהו בכבודי בב׳ הול״ל כבודי וע״ק על ראיית המילה דדילמא מצרי הוה שהרי כלם נימולים היו שכך גזר יוסף כדפירש״י בפ׳ דלעיל וע״ק מהו היתור של מלת ככם הול״ל שאני מהול ותו לא וע״ק במ״ש בלה״ק דדילמא גוי מארץ כנען הוה שכלם מדברים בלה״ק וכמו שטען הרמב״ן ז״ל וע״ק מהו כי פי המדבר הול״ל כי אני מדבר וכו׳ דמעיקרא נתן ראייה שיביטו באופן ובענין כבודו שלא בא ע״צ המקרה וההזדמן בפרט נגד נימוסי מצרים אלא הכל היה בשכר צדקתו וכמ״ש רז״ל יוסף משלו נתנו לו פה שלא נשק לעבירה ועל פיך ישק כל עמי צואר שלא דבק וישם רביד ידים שלא משמשו ויתן אותה וכו׳ רגלים שלא פסעו וכו׳ וירכב אותו וכו׳ מחשבה שלא הרהר וכו׳ ויקראו לפניו וכו׳ ש״מ שאני יוסף אחיכם הצדיק וזהו דיוק בי״ת של בכבודי ואכתי אין זו ראיה דדילמא חד מחסידי א״ה הוה לכך מוסיף ראיית המילה וליכא למימר דילמא מצרי שהרי אני מהול ככם כלו׳ שאין מילתי כמילת המצריים בעל כרחם בשביל הרעב שהרי אני הוא הגוזר עליהם וא״כ מי גזר כן עלי ועוד שנרא׳ בחוש העיון שאין החבורה מזמן קרוב משנה אחת או שנתים בקירוב אלא ככם שניכר שהיא חבורה ישנה מזמן הקטנו׳ וכ״ת אכתי דילמא חד מבני ישמעאל הוא דאע״ג דלא מיפקדי במילה מנהג אביהם בידיהם כדחזי׳ דעד היום הזה אכתי לא בטליהו בני ישמעאל א״נ משאר בני הפילגשים לכך קאמר ראיית הלה״ק ואם מבני ישמעאל או מבני קטורה הוא היה מדבר בלשונם וכ״ת חד מארץ כנען הרי אינם נימולים ועוד זהו דיוק כי פי וכו׳ כלו׳ שאני מדבר בענייני קדש ובסודות התורה דבמ״ש כי למחיה שלחני אלהים לפניכם רמז להם דבר גדול כדאי׳ בס׳ עשרה מאמרות להוציא ולברר ניצוצות הקדושה ולפניכם ר״ל טרם ביאתכם לקיים גזרת בין הבתרים דאל״כ האי לפניכם יתירא הוא:2ועיני וכולי השוה וכו׳ הק׳ הש״ח בשם נח״י דא״כ מאי קישור יהיה לזה כי פי המדבר וכו׳ ואפ׳ לומר דהקישור הוא דלהיות כי פי המדבר וכו׳ שאני מבני ישרא׳ לכך דעו בודאי שאין בלבי שנאה עליכם שזה א׳ מסימני אומה זו כדחזי׳ גבי גבעונים שלא מחלו כתיב והגבעונים לא מבני ישראל המה:
